מרלין נ' הראל חב רה לביטוח בע"מ

החלטה

1.השאלה המתעוררת בתיק דנן, מתעוררת בתיקים רבים, ועניינה שאלת זכאות נתבע לעיין בתיק אישי ממקום עבודה של תובע.

בתביעה דנן, המתנהלת לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן:"חוק הפיצויים"), ניתנה החלטה בדבר הגשת תחשיבי נזק לאחר שהוגשו חוות דעת מומחים.

2.הנתבעת ביקשה ליתן צו למקום עבודת התובעת לפיו יימסר תיקה האישי של התובעת.

בבקשה נטען כי מאחר שהתובעת טוענת להפסדי שכר, פדיון ימי חופשה בגין חופשת מחלה וטענות נוספות, אין בידי הנתבעת לבדוק הטענות אלא על ידי קבלת תיקה האישי של התובעת.

3.התובעת מתנגדת לבקשה ולטענתה מדובר במסע דייג. לחילופין טוענת התובעת כי ככל שבית המשפט ייעתר לבקשה, יש מקום להיעתר אך ורק בנוגע למסמכים הרפואיים ולנתוני השכר והנוכחות בלבד.

4."צד המבקש גילוי מסמכים ספציפיים מהצד שכנגד צריך להראות כי המסמכים המבוקשים הם רלוונטיים לזירת המחלוקת. קשה להגדיר מראש מה ייחשב כרלוונטי לזירת המחלוקת, ועניין זה מסור לשיקול דעתו של בית המשפט, על פי השכר הישר ובהתאם לחזית המחלוקת, על פי כתבי הטענות של הצדדים.

דרישת הרלוונטיות היא תנאי מקדמי שאין בלתו, ואין לקבל טענה נוסח 'אם לא יועיל לא יזיק'. אין להקדים נעשה לנשמע, ואין לאפשר לצד לדיון לעיין בחומר לפני שהוחלט שהחומר רלוונטי לדיון, שאם לא כן, נמצאנו מכבידים על ניהול ההליך ומרחיבים את זכות הגילוי מעבר למידה הנדרשת באיזון בין הצדדים.

גישת הפסיקה בנושא הרלוונטיות היא ליברלית. כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו הוא רלוונטי. גם מסע דייג של מסמכים שברשות הצד השני אינו בהכרח אסור". (י. עמית "קבילות, סודיות, חיסיון ואינטרסים מוגנים בהליכי גילוי במשפט האזרחי-ניסיון להשלטת סדר" בתוך ספר אורי קיטאי (בעריכת בועז סנג'רו, תשס"ח) 247 ,250-251).

5.להיסטוריה התעסוקתית של נפגע בתאונת דרכים חשיבות רבה, שעה שבית המשפט קובע את כושר ההשתכרות של הנפגע אילולא הפגיעה בו. כושר ההשתכרות משקף את "האופק הכלכלי" של הנפגע, ונתונים שבתיק אישי של נפגע יכולים להשליך רבות על קביעת כושר ההשתכרות, שכן הפסד ההשתכרות נגזר, בין היתר, מיכולתו האישית של נפגע (ראו והשוו: ע"א 785/08 זול פה מחסני מזון בע"מ ואח' נ' מרים אופנהיימר תק-על 2011 (1) 2663).

6.בתיקו האישי של הנפגע טמונה רלבנטיות רבה לצורך משפט תלוי ועומד שבו נדון כושר השתכרות של נפגע, ובעניין הרלבנטיות יצויין כאמור כי קיימת גישה ליברלית (רע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"מ נ' הנרי אזולאי פ"ד מט (4) 54).

7.בפסקי דין ובהחלטות שונות אשר התייחסו לזכות התובע לפרטיות מחד אל מול הזכות "להוציא כאור משפט", נקבע לא אחת, כי זכות הנפגע תיסוג.

נקודת המוצא לדיון היא כי תובע לא יישמע בטענה של הגנה על פרטיותו. במצב בו עומדים באופן חזיתי מן העבר האחד, זכות הפרטיות של הנפגע ומן העבר השני יכולתה של הנתבעת להתגונן נגד התביעה, לא יהיה מנוס אלא מלהורות על חשיפת המידע, כאשר לנפגע תמיד שמורה האפשרות לסגת מן התביעה ולהגן בכך על פרטיותו (רע"א 8019/06 ידיעות אחרונות בע"מ נ' מירב לוין תק-על 2009(4) 333, 340).

8.בעניין זה יצויין גם כי בשעה שמוגשת תביעה לפי חוק הפיצויים מגיש הנפגע כתב ויתור על סודיות רפואית. בכך מביע הנפגע הסכמתו לכך שזכותו לפרטיות תיפגע ונקודת האיזון משתנה.

כך למשל, ניתנו צווים המורים למשטרת ישראל להמציא לנתבעת תדפיס רישום פלילי של נפגע בתאונת דרכים (ת"א (מחוזי מרכז) 6465-08-08, ניסים פדידה נ' קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים (החלטה מיום 04.03.09, פורסם בנבו).

כך למשל, ניתן צו ללשכת הרווחה להמציא תיק אישי של תובע (ראו: החלטתי בעניין ת"א (שלום ירושלים) ניסים אבו גאנם נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ (החלטה מיום 14.12.10, טרם פורסם);בש"א(שלום באר שבע) 1526/08 מדינת ישראל משרד הבריאות נ' שושנה אסתר ואח' (החלטה מיום 11.06.08,פורסם בנבו)).

כך ניתנים מדי יום ביומו צווים לגורמים שונים, בכללם, חברות ביטוח, המוסד לביטוח לאומי, צבא ההגנה לישראל ומוסדות רפואיים, להמצאת תיקים רפואיים ונתונים תעסוקתיים.

9.למסמכים שבתיק האישי פוטנציאל של ממש לסייע לנתבעת להתגונן כדבעי, ועל כן ולאחר שהתובעת טענה בתחשיבה להפסדי שכר מרובים, ליחסי אנוש טובים ולכישורים נוספים, יש לאפשר לנתבעת לעיין בתיק האישי, ככל שבכוונתה לטעון טענות מנוגדות, וככל שבתיק האישי תהיה תשתית ראייתית לטענות אלה.

מסקנה זו נובעת גם מהשלכות אפשריות עליהן הצביעו חלק מהמומחים.

זכותה של התובעת לפרטיות נסוגה אפוא שעה שנקטה בהליכים.